יונה לוי גרוסמן

 

אודות יונה לוי גרוסמן

 

• יונה לוי גרוסמן, היא אמנית רב תחומית בנלאומית שיצירתה נעה בין שירה, ציור, רישום, וידאו ארט, כתיבת ספרי ילדים, וכד'.

• הנגב על נופיו, המורשת ההיסטורית והתרבותית שלו משמשים מקור ההשראה ליצירתה.

• מכלול תהליך היצירה שלה הוא ניסיון להבין ולהיטמע בתוך הנוף המדברי.

 

 

תהליך היצירה

 

• תהליך היצירה שלה הוא סוג של, מחקר, ורצון לפענח את הצפון בנוף.

• היצירה של יונה לוי גרוסמן מעידה על הקשר ההדוק אל המקום הן בציוריה והן בכתיבתה.

• יונה פיתחה סגנון ייחודי הנע בין, פיגורטיבי, מופשט, וכד' אך יחד עם זאת מצליחה להעביר באמצעות הטיפול הטקסטואלי את, תחושת הנשגב.

 

 

 

מגוון היצירה

 

• ציורי שמן, מקורים, בגדלים 100/300 ס"מ.

• רישומים, מקריים, של נופי הנגב, מדבר, דיונות, וכד'.

• הדפסי גיקלי, על, בד קנווס, של ציורי השמן והרישומים.

• ספרי ילדים ושירה מקוריים מעותרים בציורי האמנית.

 

כתבו אודות יונה

 

• בפתיח לספר שכתבה יונה "האהבה היא אי שפיות" כותב פרופ' דן קדר; 

"יונה לוי-גרוסמן מתאחדת עם המדבר. היא המדבר. והמדבר הוא זה שחותם בטביעת אצבע על עבודותיה. הטופוגרפיה של החתימה היא המדבר. טופוגרפיה, תלת-מימדית רבת שכבות. טופוגרפיה של נקיקים. של סלעים. של נופי קדם. טופוגרפיה מחורצת.

בודדה באינסוף - כורעת ברך לפני הבוהק המדברי, מכורסמת ומתאחדת, היא עושה מעשה, בראשית. רוחות המדבר חוברות אליה בזמזומן המיוחד, זו השריקה המדברית המרטיטה, ונושאות אותה כשיח קוצים כדורי על פני, ים, התלאות כשהיא יוצרת את המחסה האולטימטיבי, מסוגר וקשוב אל דממת עולם".

 

 

• נוגה ראבד , מנהלת מוזיאון הנגב לאמנות שבבאר שבע כותבת על יונה.

"יונה לוי-גרוסמן מביטה בנוף ורואה את האינסוף. מביתה במדבר היא רואה את היקום כולו.
משנת 1977 היא מוקפת, נופי הנגב: בשנים הראשונות היו אלו, חולות, סיני, וכד'. לאחר החזרתם של אלו למצרים במסגרת, הסכם השלום, התחלפו הם בנופי הנגב המערבי, הנשקפים מחלונות ביתה במושב עין-הבשור. דיונות, חולות חלוצה, מרבדי הכלניות, בחורף הנפרסים לאורך ערוצי הנחלים הבשור והגרר, רמה הנגב, הר הנגב, מכתש רמון, מדבר יהודה, ים המלח, ומצדה.
יונה מציירת בצבעי שמן, על בד, שכבות - שכבות המצטברות באיטיות זו על גבי זו, בעבודה יסודית ומאומצת. במבט ראשון מבחין הצופה בנופי הנגב הנפרשים לפניו, אולם זוהי רק מראית - עין, ואולי – מראית אין. תמונותיה של יונה נראות פעמים רבות כנופי המדבר הסובבים אותה מרבית חייה, דיונות, ערוצי נחלים, עקבות של אנשים ותרבויות המתכסים, בחולות הזמן. אולם תמונות אלו הן אשליה, תעתוע של העין. כך נוצרות תמונות של מקום מתוך האין - מקום...."