ייתכן ואתה אחד מאלה שכבר מבינים את האחדות שלהם עם האלוהות וכל מה שיש ביקום. אתה אולי כבר יודע שאתה הרבה יותר ממה שאתה חושב שאתה. זה אפשרי לחוות את האמת על המסתורין של עצמך על ידי תשומת לב שתיתן לסימנים רבים בחייך שעוזרים לחשוף את המִסתוֹרִין של מי שהנך. מטרת פרקים אלה היא להצביע על כמה נקודות חשובות, כך שאתה תוכל בקלות לזהות את עצמך כאלוהי ; זה אשר יוצר את מה שהוא חושב שהוא וכל זה  דרך הִתנַסוּת חווייתית בחיים.
 

 זה יכול להתגלות רק כאשר המוח שקט ואינו אומר לך עוד מי אתה. כאשר כל הרעיונות על עצמך דוממים, אז מה שנשאר הוא מי שאתה באמת: תודעה, החווה מודעות של עצמי נרחב, שמהותו שקט, הרמוניה, נוכחות של שלווה, המבטא דרך תודעה לא מוגבלת אהבה תבונית בשרות לכל החיים כאחד. זה האלוהי שהנך באמת. אתה הנך  חסר שם ובכל זאת ניתנו לזה הרבה שמות.

אם אינך כל כך בטוח לגבי מי שאתה באמת, אתה לא לבד. אפילו אלה שיש להם הבנה של אמת זאת לא תמיד בטוחים. תפישת האמת הזאת באה והולכת בהתאם למה שאתה שם לב אליו.  אפילו אלה שיש להם את הבנת האמת, שישנה  רק הוויה אחת בכל הקיום והוויה שלמה זאת  זה הם כעצמי שלם ונרחב, יכולים לשכוח מי הם באמת כאשר הם הולכים לאיבוד באמונת המחשבות שלהם. השכל האנושי הוא מאוד משכנע, ובבחירה לתת את תשומת הלב שלך אליו ; זה יביא אותך בחזרה לחוויה של עצמי נפרד משאר הבריאה.

​אתה לא מי שאתה חושב שאתה. החשיבה שלך על עצמך נותנת לך את האשליה של היותך מישהו, אבל אתה לא אחד זה, אלא הנך האחדות עצמה, חוויית החיים כשלם מאוחד. אתה אלוהי המתחזה כאדם. מסכה זאת שאתה שם על עצמך היא כדי לחקור את טבע המציאות הפיזית הזאת, על כל החוויות המיוחדות שיש לך כמִישֶׁהוּ. האלוהי נהנה מחוויות  אלה שיש דרך כל הבריאה. נוצרת רק בשביל  חוויית החיים המושלמים, כאלוהי.

אתה עשויי לחשוב שאינך נהנה מאיזו חוויה בחיים, אבל אם אתה נוגע עמוק בתוך עצמך, אתה תגלה הנאה אפילו בחוויות לא נעימות. בחקירת העצמי החווה זאת תמצא תבונה וחכמה רק מעצם  החוויות האלה ומהיכולת לחיות ולחוות אוֹתָם ולהרחיב את נקודת מבטך על משמעות החיים.

​האלוהי נהנה מהחיים ומחגיגה של כל רגע דרך כל יצירה שהוא יוצר. אתה תמצא שמחה בכל חוויה כאשר אתה מיישר את עצמך עם העצמי האלוהי שבך; במהותך, במקום להיות האני האישי שאתה חושב שאתה.

העצמי שאתה יצרת דרך מחשבות ורגשות, מאוד קשה לספק אותו.  יכול להיות שיש לך חוויה נחמדה מאוד ועדיין לא תהיה מאושר. עצמי זה  מתוכנת עבור עולם שיש בו אומללות, עולם שלא יכול להביא אושר אמתי. זה מייצר זאת כך שוב ושוב וזה יוצר חיפוש בלתי פוסק וחוסר שביעות רצון מכל מה שנמצא עבורך בעולם. כן , זהו  מצב האדם המותנה.

​זו הסיבה שיש אנשים סובלים, אבל בהבנה שאתה לא באמת אנושי, ולכן אין צורך לסבול כך. ברגע שאתה מגלה את הטבע האמתי שלך, זה אפשרי לסיים כל סבל  או לפחות להפחית אותו בהבנה שהאלוהות אינה סובלת מחוויית החיים,  אתה יכול לחוות את השמחה האלוהית שיש בחיים בכל רגע אם אתה מפעיל תשומת לב לרגע הנוכחי (שבו קיים העצמי האלוהי, שהנו מהותך).

אבל אתה צריך לרצות זאת ואתה צריך לעשות את הבחירה בכך. לא לבחור בכך זהו המכשול הגדול ביותר לאושר של כולם. רבים חווים את האמת השוכנת ברגע הזה ואז פונים ממנה שוב ושוב, כי אין בה שום דבר בהכרה של האני האנושי, המונע על ידי האגו שאתה מזדהה אתו. זה הקול המוכר  שלך, הפרשנות המנטלית המתמשכת שמלווה כל מה שאתה מרגיש ועושה. זה שחושב על עצמו כך כל הזמן, זה כל הזמן מעצב מחשבות לגבי עצמו, וכך הוא יוצר את עצמו כל הזמן.

 הוא גם מתאר את עצמו לעצמו ולאחרים, וזה נותן לו תחושה של אני ממש קיים, כאשר למעשה, זה קיים רק כתיאוריה. תיאור זה - הנו מורכבות של רעיונות שאינם לעתים אפילו עקביים, שכן הם משתנים מרגע לרגע,מיום ליום, בהתאם למצבים משתנים.

​האני הזה מאמין דבר אחד היום ועוד אחד ביום הבא ובכל זאת זה נראה כל כך מוצק, כל כך אמיתי, עד כי אתה מוכן להתווכח עם אחרים על מה  שאני זה חושב, מה הוא מאמין, ואיך הוא רואה דברים נכון.

הם פשוט שם. עצור רגע והסתכל. הרעיונות שעולים בהכרה שלך שמגדירים את מה שאתה, באים משום מקום ונעלמים לשום מקום, רק כדי להחליפם ברעיונות אחרים שבאים להכרה. אין להם יותר מציאות מהאמת שיש ברעיונות הבאים אחר כך. רעיונות באים והולכים, והם חסרי משמעות ואקראיים כמו שזה קורה כאשר אתה עובר מתחנה לתחנה ברדיו. זה אולי רק רעיונות מסוימים של אנשים אחרים, או שהם השלכה מהעבר שלך אבל זה אינו הופך אותם ליותר אמתיים כדי להגדיר מי אתה באמת, כמהות מקורית.

​רעיונות אלה, אתה מזוהה עמם כי השכל מתעניין רק בדברים שהוא יכול להבין, לתאר ולקטלג. הם רודפים אותך מאחר והשכל עסוק מאוד לשים לב ולהיצמד לדברים אלה שעולים בו. אני זה חושב את עצמו לתוך קיום,  ומשפיע על איך שההכרה תופשת דברים כאמתיים, גם על היבטים אחרים של המְצִיאוּת.

​האל מתכוון שזה יהיה בדיוק ככה. הוא יצר את ההכרה לעשות בדיוק מה שהיא עושה. זאת על מנת שלאני האלוהי תהיה חוויה ייחודית דרך כל האדם, ולכן זה היה הכרחי עבור כל אדם שתהיה לו תחושה  של העצמי וכך הוא הובל לשכוח את האחדות, שהנה הטבע האמיתי של כולם.

אתה שהחלפת את זיכרון האלוהות שלך בחוויות בן אנוש, כעת אתה מתעורר ובוחר ללמוד ולהתפתח באהבה מודעת כתוצאה מהחוויות שלך, וגם זה יועד  להיות כך על ידי האל שברא אותך. הוא גם מתכוון שיום אחד תתעורר לאמת של האלוהות שלך כדי ולהביע זאת בחיים. כך  בסופו של דבר, אתה מבין כי אהבה וטוב מלא הם מה שמביא אושר מתמשך, ואתה מוצא את הדרך לחיים מתוך הלב, מן המהות, יותר מאשר מהשכל האגואי. כאשר הזהות שלך משתנה מן האני האגואי אל האני בהכרת הלב- היכן שאלוהותך טמונה, אתה תתעורר לטבע האמיתי שלך. זוהי נקודה משמעותית באבולוציה שלך כי אתה סוף סוף ללא שליטה של הכרת האני הנמוך, ואתה חי את החיים ממקום אחר לגמרי.
 

​לאחר התעוררות, כאשר אתה אף פעם לא מאבד את מי שאתה באמת גם כאשר אתה מזוהה עם ההכרה שלך, החיים מרגישים שונים מאוד. אתה יכול ליהנות ממשחק של התודעה בחיים. זה לא משנה עם מה אתה מזוהה ברגע שאתה יודע את האמת.

התוֹדָעָה שלך נהנית לשחק את החלק שלה בחיים האלה. ברגע אתה מתעורר, אפשר באמת ליהנות מהחיים האלה, מהדמות שאתה משחק, וכל מה שקורה כי אתה יודע שזה רק סיפור  לחוות, כמו שמיסטיקנים מתארים את זה כ-העולם הנו חלום. מנקודת המבט של מי שהוא ער, החיים מרגישים מאוד כמו חלום שבו אתה מודע לכך שאתה חולם.​זה מאפשר לך ליהנות מהחיים בצורה מסוימת. זה לא היה אפשרי כאשר היית מחובר רק לתוצאה של הסיפור שאתה חי. כשאתה מזוהה עם הכרת האני הנמוך, יש לך רעיונות איך אתה רוצה את הסיפור של החיים שלך יתפתח. אתה רואה את החיים שלך בדרך מסוימת, ואתה מנסה לעשות את זה רק ככה. אלה מחשבות  מהכרת האגו, שמתחזה כמי שאתה. הוא עסוק וטרוד במילוי החסר, וזה יכול לשמור אותך מלהיפתח למי שאתה באמת.​אבל ברגע שאתה מתעורר, אתה לא מחייב את החיים להיות בדרך הגיונית מסוימת כדי להיות שמח כי אתה כבר מאושר ואתה יודע את זה כי אתה מתואם עם העצמי האלוהי שחי ומתבטא דרכך כמהותך. בניגוד לדברים אחרים של העולם הזה, המהות היא נצחית ומביאה למילוי נצחי. לכן כדי לדעת אושר אמיתי, כל מה שאתה צריך לעשות הוא לבחור להיות מתואם עם מהותך במקום עם הכרת האגו.

כשמגיע הזמן להתעורר,המהות קוראת לך במספר דרכים ואתה מתחיל  לחוות את מהותך לעתים קרובות יותר ולתקופות ארוכות יותר של זמן. רבות הדרכים בהן האלוהות קוראת לך כדי להיוודע דרכך. כמה דרכים הן כל כך ברורות שאתה אפילו לא נעצר לראות מה הן. דרכים אחרות דורשות חריצות והתמדה בתיאום מול העצמי האלוהי.

 הרצון לחוות את האלוהי בא דרך הבחירה לחפש אותו והוא בא דרך אבולוציה המונהגת על ידי האלוהי עצמו, כי הוא מחפש את עצמו. הוא קורא לעצמו ומתעורר בתוכך כדי שתוכל לחיות ולנשום בצורה מלאה יותר דרך הגוף, הנפש, הנשמה והאישיות. בהמשך, אנחנו הולכים להתבונן על כמה דרכים בהן האלוהי עושה את זה אתך. אבל ראשית כל יש להבין שהאלוהי נמצא בכל מקום כמו בך.
​

עצור רגע באמת לקחת את האמת הזאת אליך, כי להכרה יש תפישה מאוד שונה. אם באמת תפשת את האמת הזאת היא תשנה את חייך. כל מה שאתה רואה, כל מה שקיים, וכל מה שקורה הוא התממשות של ביטוי אלוהי. האלוהי הוא לא רק מאחורי כל מעשה טוב, אלא גם מאחורי כל מה שנתפש כרע, וזה מה שקורה כאשר אתה חושב שאתה אבוד בפחד ובאשליה של היותכם נפרדים. בתפישתך הדואלית האלוהי מתגלה גם כעבריין וגם הקורבן, האוהב והשונא. הוא משחק כל תפקיד שהיה אי פעם צורך לשחק אותו דרכך, על פי בחירתך, כי אין אחר מלבד התודעה שחווה חיים דרכך.

 תארו לעצמכם - אין עוד מלבד האלוהי ! המוח הוא כל כך טוב ביכולת לדמיין , אבל לך יש קושי לדמיין אחדות כי זה הולך נגד התכנות שלך. כך כאשר האחדות נחווית, זה בא זה לרגע או אפילו ליום אחד,  אַחְדוּת  נדחית על ידי הכרת האגו כי הכרה בכך תאיים על קיום האגו המתוכנת. שיכול להתקיים רק בנפרדות.

תפישת האגו נוצרה על ידך והיא מנציחה הַפרָדָה. אבל המציאות אינה כפי שהאגו תופש. במציאות אין גבולות. אין עצמי נפרד מהעולם. יש רק את האלוהי.  במציאות הכל הנו  האלוהי המבטא את עצמו כעץ, כבעל חי, כאדם חושב, כרגש, כאור, כקול, וללא גבולות. ישנו רק האחד, האלוהי שיוצר ומבטא את עצמו דרך החיים.

 העולם נראה שונה כאשר אתה ער ומיושר עם המהות שלך. הוא  זוהר, מנצנץ, הכל נוצץ ; אנשים, צמחים, בעלי חיים וחפצים מקרינים את אור ההוויה האלוהית.  תמיד יש להם זוהר זה, אבל לא כולם מבחינים בו. האגו לא מבחין בזה. הוא עסוק מדי בהשוואה, בשיפוט, בתיוג, ובהערכת מה שהוא רואה,  מכדי להבחין בזוהר. כאשר המהות מביטה מתוך העיניים שלך, הכל בוהק וזורח.

 ראייה זו אינה דומה לראייה הרגילה, אבל זה עדיין נחווה  כמו ראייה. זה כאילו שהראייה הרגילה  מתמזגת עם האור: הזוהר של האלוהות נשפך מכל דבר. האור מוחק את כל הגבולות ומגלה שהכול הנו אור.  כל הבריאה זורחת כישות אחת.

 בחיים ההבדלים יוצרים את השלמות; הם אינם נפרדים זה מזה.  כל דבר בחיים עשוי מאותו חומר והכל אלוהי.  כמו שהשכל רואה גבולות בין האובייקטים בצִיוּר. על ידי צעד לאחור, ניתן לחוות את התמונה כולה. וזה מה שעושה אמנות. אלה שאוהבים אמנות לא מנתחים אותה, אבל בוחרים להגיב עליה מבחינה רגשית ורוחנית. כך זה עם החיים: ההכרה בוחרת מה לראות, והלב מגיב רגשית (באהבה).

​לראות את קרינת החיים

 כדי לראות את הזוהר, זה דורש עדשות של תפישה נקיה - מטוהרת מהתניה שתופשת גבולות ונפרדות; דורשת טיהור של הנטייה להעריך את מה שהיא רואה על פי ההתניות שלה.  עיניים המכוונות על ידי האגו מחפשות אימות של נקודת המבט של האגו וחוות איומים על ביטחונה וזהותה. האגו רואה את העולם ואת תוכנו, כולל אנשים, מנקודת המבט של איך משהו ישפיע על המטרות שלו: בשאלה האם זה  יקדם את המטרות שלי או לא ? האגו עסוק בעולם המנטלי הפנימי שלו ולא בעולם האמתי. כאשר הוא רואה את העולם, זה נחווה דרך העדשה של תשוקה: האם זה יביא לי  את מה שאני רוצה ?

 תהליך הריפוי של התניותיך גורם לניקוי הדרגתי של עדשות התפישה. אתה בהדרגה רואה יותר זוהר ופחות  מונע על פי הרצונות של האגו ומטרותיו. זה מלווה עם אושר גדול יותר, שלום, ושביעות רצון עם החיים. ככל שההכרה של האגו נעשית שקטה יותר ופחות דומיננטית, כך אתה נעשה מאושר יותר. התפתחות זו מתרחשת על פני גלגולי חיים רבים. נקודת הפסגה היא הזוהר שההכרה רואה: אז לא רק אתה רואה קרינה בכל מקום, אלא אתה גם נעשה קורן באור.

​להיות קורן דרך העיניים

​כאשר עדשות התפישה שלך נעשות מטוהרות, השער אל הנשמה שלך נפתח והאלוהי מתחיל לזרוח בך ודרכך. זה קורן דרך העיניים. ברגע שמה שנקלט בעיניים כבר לא מסונן ומעוות על ידי האגו, העיניים הופכות לאמצעי שבו האלוהי מקבל את העולם ונוגע בו. העצמי האלוהי שלך מקבל את העולם וכל דבר בעולם ללא שיפוט. הוא אוהב את העולם.  אחרי הכל; העולם, זה הוא עצמו ואין לו סיבה לדחות את העולם. האלוהי אוהב את הבריאה עבור האפשרויות שהבריאה מספקת לו כחוויות חיים. דרך הבריאה, לעצמי האלוהי יש הזדמנות לתקשר עם עצמו, באחדות.

​איזו הרפתקה גדולה וניסוי חווייתי הנו העולם !

 את האהבה הזאת לעולם,  אפשר לראות רק בעיני מי שמקיים קשר עם מהותו, והוא נראה לו כמו עולם זוהר, עם אהבה, שלום ושמחה. מי שרואה את כל זה בעיני מישהו אחר נמשך אליו - כי אהבה, שלום ושמחה הם מה שכולם רוצים.

​אהבה הנה מדבקת ובאותה מידה היא חוויה מתגמלת. בחר בתרגול טיפוח יחסי אהבה אוהבים עם אחרים על ידי בחירה לראות את הטבע האלוהי שלהם, לא משנה מה הם עושים או אומרים או איך הם נראים. אתה לא רק בוחר לחיות בשלום ושמחה, אלא גם מביא אחרים לשלום ושמחה. כן,  רק על ידי זה שהבחנת באלוהי בעיניהם, זה מביא לשינוי בך ובאחרים.

​ההתמרה היא באמת פשוטה, אבל האגו יגיע עם כל מיני סיבות כדי להנחות אותך להימנע לחפש את האלוהי שם או בכל מקום אחר. האגו אינו מאמין שהאלוהי קיים. הוא שואל : איפה ההוכחה שהוא ישנו ?

​האגו פוחד ממה שהוא רואה בעיני אחרים. היא לא יודע מה לחשוב על זה. אין לו מילים או הסברים למה שהוא רואה, כי זה לא מתאים לפרדיגמה של האני האנושי או אפילו לרוב מערכות האמונה הדתית. האגו יודע מה שהוא רוצה, וזה גורם לו לעשות ולומר מה שהוא אומר ועושה.

​למעשה כל החיפושים והשאיפה מצד האגו הם ניסיון שלו לרכוש אהבה, שלום, שמחה ואושר. האגו פשוט עושה את הטעות של חיפוש האושר במקומות הלא נכונים. למעשה, השכל האנושי המוטרד במה לחפש הוא הדבר היחיד העומד בדרך לאושר. כשהשכל שקט ורגוע, כל מה שיש, הוא אהבה, שלווה ושמחה.

​האמת הזאת ניכרת בעיני מי שמקיים קשר עם מהותו. אנשים אלה מעבירים את האמת הזאת  דרך עיניהם. ומי שמסתכל לתוך העיניים שלהם יכול  לרדת לתוך מהותם ולחוות את אותה אהבה, שלום, שביעות רצון, ושמחה כי זה הוא טבע המהות ; חוכמה, חסד, ומעשים טובים זורמים תמיד מן המהות.

​ברגע שהעדשות של התפישה מתבהרות, אתה הופך להיות בעולם צינור וזרז לשלום, אהבה ושמחה. הרמז הגדול ביותר למסתורין של מי שאתה באמת הוא בעיניים. האלוהי נותן את סודו דרך העיניים. בשום מקום אחר אין האלוהי נראה יותר ברור מאשר בעיני אלה שכבר גילו את הסוד: " ישנה רק הוויה אחת כאן ! "

​ כשאתה מסתכל בעיניים של אחר, אתה יכול להרגיש את המשותף בינך ובינו, את האחדות ביניכם. אתה לא צריך להיות נאור כדי לקבל חוויה זאת, וגם לא האדם האחר.  אתה חווה את זה לעתים קרובות ביותר במהלך יחסי אינטימיים ועם אחרים שאתה אוהב עמוקות. האישור של האחדות שלך עם אותו אדם יכול לעזור להביא לך את החוויה של האחדות.

​לעתים קרובות, כל מה שנדרש כדי לחוות את המהות, הוא הנכונות לכך. המהות שלך זמינה בכל רגע. אתה רק צריך להיות מודע לזה ולא להתרחק ממנה. אתה הרבה יותר מוכן לעשות את זה עם אנשים מסוימים. כן, איתם אתה כבר  אהבה, אבל זה אפשרי לחוות את מהות האהבה עם כל אחד אם אתה בוחר לראות את האמת עליו או עליה, כנשמה.

​אפילו רק אדם אם אחד עושה את זה בחדר מלא אנשים, הוא יכול לשנות את האווירה כי רטט המהות הוא מדבק: זה כך, כי הנשמה מוצאת מהות  זאת אצל אחרים. לכן, אם אתה מתואם עם מהותך, אתה תהפוך זרז להביא אור של שלום  ושמחה בעולם.

​

 כדי לחיות יותר מתמיד עם המהות; ההרגל של ההזדהות עם האגו צריך להישבר, וזה לא כל כך קל. בגלל שאתה מתוכנת לשים לב להכרה הנמוכה ולהאמין במה שהאגו מספר לך על עצמך, על אחרים ועל החיים.  חייהם של רוב האנשים מתרחשים על פי רעיונות האגו, הרצונות והדרישות  שלו- דרך ההתניה שלהם.

 חוויות לא מסווגות, נשפטות או מסומנות כטוב או רע. הן פשוט התנסות בכל העושר והמורכבות שלהן. הן לא ניתנות לתיאור במילים.  האגו מנסה להגדיר חוויה במילים, על פי התניותיו, ובהגדרות שלו כטוב ורע הוא מאבד את המורכבות של החוויה כהתנסות.

 הבעיה היא שאושר לא נמצא כשאתה הולך בעקבות אמונות שווא וערכים של חוסר, מוגבלות ונפרדות. רק המהות הנעלה שלך רואה את החיים בצורה אמיתית. כאשר אתה מזוהה עם מהותך, אתה רואה את החיים כפי שהם באמת, ללא מסנן של ההתניות שלך. כן, דרך עיני המהות, החיים מעניינים, מאתגרים, מהנים, יפים, נוגעים ללב, משגשגים ועשירים.

 לראות מתוך העיניים של המהות -

ראייה מתוך עיניי המהות דומה מאוד לדרך שבה ילדים צעירים מאוד רואים. אין להם את מידת ההתניה, העובדות והמושגים שיש למבוגרים, אשר מסננים את החוויה דרך האגו.  האינטראקציה בין ילדים צעירים לסביבתם הרבה יותר טהורה. כאשר אתה מיושר עם המהות במקום האגו, ההתניה אולי עדיין קיימת, אבל זה לא מפריע לחוויה כפי שזה היה פעם.

 על פי רוב, ההתניות  לוקחות אותך בדרך שלא חווה אושר. אז הרצון להיות מאושר באמת בסופו של דבר מניע את הבחירה להיות מתואם עם המהות. מה שעומד בינך לבין האושר הוא בעיקרון רק בחירה, הבחירה להיות מיושר עם מהותך במקום עם האגו, על ידי זה שתאמר כן לתפישות של מהותך במקום האגו שלך.

 

​

דרך זו של הסתכלות יכולה להפוך את הדרך הרגילה של ראייתך והווייתך. המהות תופשת את החיים כמכלול שלם וכטובים במהותם. היא מקבלת ואוהבת הכל בפשטות משום שכך היא קיימת. המהות אינה דורשת שהחיים יהיו בדרך אחרת ממה שהיא רואה.

 כאשר אתה מקבל, מכיל ואוהב את החיים ואת החוויות שלך, אתה חווה את מהות האהבה, השלום, שביעות הרצון, השמחה. אם תישאר בהכלת החיים מספיק זמן, תתחיל להבחין בקרינה של הארה המלווה את האהבה, השלווה והשמחה שאתה חווה.

 להיות מיושר עם מהותך,  נותן זוהר לאובייקטים שאתה צופה בהם ;

 מה שאתה רואה נחווה יותר כאובייקטים הנמצאים בזרימה זה לזה וללא גבולות ברורים. ככל שאתה שם לב יותר לחוויה ויזואלית עדינה זו, כך היא תימשך ותעמיק.   בדרך כלל, זה שם רק לרגע, אבל זה לא נעלם. בכל פעם שאתה מפנה את תשומת הלב שלך לכך,  זה ישנו. אתה יכול לאמן את עצמך לראות את זה בצורה מתמשכת יותר, וכאשר הזהות האלוהית שלך נשמרת יותר לצמיתות בהכרתך, זו החוויה שתהיה. ראייה בדרך זו יוצרת רכות בעינייך ובהתנהגותך, מפני שהיחסים בינך ובין החיים הנם שלווים.

 המהות  שלך מביאה לך לנקוט בפעולה כאשר נדרשת פעולה, אך היא אינה מנסה לכפות עליך את החיים על מנת להתאים את עצמם לרעיונות, כפי שעושה האגו, משום שמהות נקייה מרעיונות על הדרך שבה הדברים צריכים להיות.   אנרגיית המהות משפיעה על החיים בשלווה והרמוניה ומעצבת אותם במהלכם.  היא  זורמת עם החיים ועם כל צורות החיים בזמן שהחיים נעים אתה למקום שבו היא נעה. היא תמיד זורמת בהרמוניה.

 כאשר אתה מיושר עם מהותך, אז המהות ישנה מאחורי עיניך ; לא רק מביטה אל אחרים, אלא גם עליך. אתה מרגיש שמהותך פעילה כתודעה, או שהיא מודעות שמביטה דרך עיניך. כך התודעה מרגישה כמי שאתה באמת, והגוף שלך מרגיש כמו כלי רכב  לנוע איתה בעולם.

 למרות שהמודעות אינה מוגבלת בראש ובעיניים,  לעתים קרובות אתה מרגיש שהמודעות נוטה להיות במיקוד מקומי. כאשר אתה מתואם עם המהות, אתה מכיר את עצמך כנקודה של תודעה שמחוברת אל הגוף, הנפש והאישיות שלך.  נעשה לך ברור לך שהגוף, הנפש והאישיות אינם מי שאתה, אלא רק משהו שמאפשר למהות הנשמה לתפקד בעולם.

 ניתוק מודע זה מן  ההצמדות לגוף, הנפש והאישיות, מאפשר לראות את החיבור והשלמות של כל החיים. זה מאפשר באמת לאהוב. כאשר אתה מיושר עם המהות, העיניים שלך רואות שהכל מוכר בפשטות, בלי צורך לתאר זאת במילים.  אנרגיה ממשית מועברת מן המבט הזה, מן המהות דרך העיניים, שיכולה להביא אחרים לתוך יישור עם מהותם, עד כמה שהם מוכנים לקבל את החוויה.

 העיניים הן אחת הדרכים שהאלוהי מביא את עצמו הביתה ;​

 העיניים משקפות את קיומו של האלוהי,

כמו גם כדי להעביר דרכן תדר שגורם לאלה שמוכנים

להדהד עם הטבע האלוהי שלהם.