שתף קטע נבחר

זהירות, חרם לפניך

מדינת ישראל לא מבודדת, ההתנחלויות כן. המדיניות מעבר לקו הירוק גובה מאיתנו מחיר אמיתי וכבד. החרמות הצרכניים והאקדמיים צוברים תאוצה

החדשות הטובות: ישראל לא מצויה וגם לא קרובה להימצא במצב של בידוד בינלאומי. החדשות הרעות: ישראל נמצאת על מסלול התנגשות חזיתית עם כמה מבנות בריתה החשובות ביותר. החדשות הרעות באמת: יש מי שמנסה לספר לכם שאין מה לעשות עם זה. כך היה תמיד, וכך יהיה תמיד, בינינו לבין הגויים הרשעים.

 

המעמד הבינלאומי של ישראל הוא נושא שלא יורד כבר שנים מעל סדר היום הציבורי. בצדה השמאלי של הזירה ניתן למצוא את נביאי הזעם האוטומטיים שזועקים: "עוד רגע נהיה דרום אפריקה". בצדה הימני עומדים אלה, כמו שר החוץ שלנו, שמעדיפים להפטיר בשאננות מחויכת: "חרם? איזה חרם? הכול גן עדן". אלה גם אלה לא מוכנים להתמודד עם הדקויות והמורכבויות של יחסי ישראל והעולם.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אריק שרון - סופו של הסיכוי האחרון / זיו לנצ'נר

תנו למתנחלים לחזור הביתה / עמי אילון

 

מבחינה היסטורית, המעמד הבינלאומי שלנו הוא סיפור הצלחה יחיד מסוגו. כל ראשי הממשלה מאז קום המדינה הבינו את החשיבות האדירה שבקיום יחסים הדוקים עם המערב, במיוחד נוכח הבידוד האזורי שנגזר עלינו מעצם מיקומנו בפינה לא מאוד ידידותית על פני הגלובוס. המקום המרכזי שהצלחנו לקנות בקהילה הבינלאומית במגוון תחומים - מדע, דיפלומטיה, תרבות, צבא ומודיעין - הוא הישג שראוי להתגאות בו.

חרם בינלאומי על מה שנמצא מעבר לקו הירוק (צילום: AP) (צילום: AP)
חרם בינלאומי על מה שנמצא מעבר לקו הירוק(צילום: AP)
 

ואכן, בחינה עובדתית של מפת הסחר והדיפלומטיה מלמדת שישראל אינה מבודדת מהעולם: 65% מהיקף הייצוא של ישראל מתבסס על הסכמי סחר חופשי. 34% מהייצוא שלנו מגיע לשותפת הסחר הראשית שלנו, אירופה, ו-35% - לארצות הברית. צה"ל נהנה מכספי סיוע אמריקני בהיקף עצום ומשיתוף פעולה מודיעיני הדוק עם המעצמה החזקה בעולם. האיחוד האירופי העניק לנו מעמד דיפלומטי יחיד במינו שמאפשר לישראל להשתתף ביותר מ-1,200 פרויקטים מדעיים של האיחוד, ולקבל ממנו מענקי היי-טק ומחקר בגובה מיליארדי שקלים. ישראל אינה סובלת מדה-לגיטימציה: העולם המערבי כולו מכיר בזכותה של המדינה להתקיים כחברה במשפחת העמים.

 

אבל העובדה שאיננו מבודדים לא אומרת שאנחנו לא משלמים מחיר הולך וגובר על התנהלות מדינית ודיפלומטית כושלת. חרמות צרכניים ואקדמיים רחבי-היקף הם תופעה מדאיגה שצוברת תאוצה - ואף צפויה להתגבר בשנים הקרובות. תופעה נוספת שהולכת ומתרחבת היא תופעת החרמות הסמויים: שותפי סחר או מחקר שלא מצהירים על החרמה, אבל נמנעים ממגע עם מוסדות ישראלים כדי להימנע מדעת קהל שלילית.

 

בדיקה מדוקדקת של כל אחד מהחרמות מחמש השנים האחרונות מראה כי כולם מכוונים כלפי ההתנחלויות, ועושים הבחנה ברורה בינן לבין יישובים שנמצאים בתוך גבולות ישראל. כך במקרה של ההמלצה הבריטית הרשמית לא להשקיע בעסקים בשטחים. כך בסימון המוצרים מההתנחלויות, שהולך ומתפשט בכל מדינות אירופה ובדרום אפריקה. כך בהקפאת שדרוג היחסים שלנו מול האיחוד האירופי. כך בהיעדר פטור ממכס על מוצרי התנחלויות בכל מדינות אירופה, ועוד ועוד. אי-אפשר למצוא אף חרם בעל השלכות ממשיות על הכלכלה הישראלית ששלל את קיומה של מדינת ישראל. חרמות כוללים ומתלהמים מגיעים אך ורק מהשוליים הזניחים של המפה הפוליטית העולמית ונותרים סימבוליים בלבד.

 

הברית האסטרטגית שלנו עם המערב מבוססת לא רק על אינטרסים משותפים אלא גם על ערכים משותפים. לצד האינטרס שיש לארצות-הברית ולאירופה בשגשוג של ישראל, הן מעוניינות לא פחות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הערכים הבסיסיים שלאורם פועל המערב ב-50 השנה האחרונות לא עולים בקנה אחד עם שליטה צבאית מתמשכת על אוכלוסייה נטולת זכות להגדרה עצמית.

 

התעלמות מהקונצנזוס הבינלאומי היא מעשה בלתי-אחראי שמתעלם במופגן מהמציאות: מדינת ישראל לא מבודדת, ההתנחלויות כן. המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק גובה מאיתנו מחיר אמיתי וכבד - והעתיד צופן לנו התייקרות דרמטית ומהירה. בפני כל הישראלים שרוצים לראות כאן מדינה עצמאית, חזקה ובעלת כלכלה משגשגת, ניצבת בחירה ברורה בין העולם המערבי לבין המקווה החדש באיתמר.

 

ד"ר אסף שרון הוא המנהל האקדמי של מכון המחקר "מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה" וממחברי המחקר "מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר".

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים