מהפכת השקיפות שמתחוללת בשנים האחרונות במגזר הממשלתי מאפשרת לציבור להשקיף לראשונה, כמעט ללא מתווכים, אל חדרי המכונות של הפוליטיקה הישראלית. אחד מחדרי המכונות הללו הוא יומני הפגישות של שרי הממשלה ומנהלים בכירים בשירות המדינה. היומנים מאפשרים לשרטט את רשת הקשרים העבותה של נבחרי ומשרתי הציבור – אך לעתים הם מעלים יותר סימני שאלה מסימני קריאה. כזהו המקרה של השר אלי כהן.

כהן, איש מפלגת כולנו של משה כחלון, מוּנה לתפקיד שר הכלכלה לפני מעט יותר משנה. הוא נכנס לכנסת ב-2015, אחרי שכיהן בשורה של תפקידים בכירים בקבוצת הכשרת-היישוב של משפחת נמרודי. בדצמבר 2008 מונה לדירקטור ב"מעריב", שנשלט אז על-ידי הנמרודים – תפקיד שהמשיך למלא גם בתקופה שבה שלט בעיתון הטייקון נוחי דנקנר. הוא פינה את מקומו בנובמבר 2012, זמן קצר לאחר שדנקנר נפטר מ"מעריב", בדרך לקריסתם הפיננסית של הטייקון והעיתון.

אלי כהן לא היה סטטיסט בתהליך הקריסה של "מעריב". כאיש של המו"ל עופר נמרודי, כהן היה אחד המעורבים בקידום עסקת המכירה של בית "מעריב" להכשרת-היישוב. בעסקה הבעייתית מ-2009, יד אחת של נמרודי מכרה את הבניין ההיסטורי ליד השנייה – תמורת 32.5 מיליון שקל בלבד. היתה זאת עסקת נזיד עדשים: הסכום אמנם האריך במעט את חיי העיתון הגרעוני – אך שלל ממנו נכס יקר ערך: כיום מתעתדת הכשרת-היישוב להקים במקום מגדל משרדים בשווי מוערך של 100–200 מיליון שקל.

כהן הגיע לחיים הציבוריים כאיש של משפחת נמרודי. ואולם, מעיון ביומן הפגישות שלו עולה כי הוא מתחזק מערכת יחסים מעוררת עניין עם אחד מיריבי העבר המרים של המשפחה

בשנה שעברה חשף אורן פרסיקו ב"העין השביעית" כי לפני שהוחלט על ביצוע העסקה טען כהן בפני עמיתיו לדירקטוריון "מעריב" כי מדובר במהלך שייטיב עם העיתון על חשבון הכשרת-היישוב. באותה העת חבש כהן כובע כפול: דירקטור ב"מעריב", וגם סמנכ"ל השקעות ופיתוח בהכשרת-היישוב, החברה שהרוויחה מהעסקה. מאוחר יותר באותה שנה קיבל קידום ומוּנה למשנה למנכ"ל הכשרת-היישוב, תפקיד שבו החזיק עד כניסתו לכנסת.

כהן הגיע לחיים הציבוריים כאיש של משפחת נמרודי. ואולם, מעיון ביומן הפגישות שלו, שנחשף בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת הצלחה, עולה כי הוא מתחזק מערכת יחסים מעוררת עניין עם אחד מיריבי העבר המרים של המשפחה. על-פי היומן, ב-11 בספטמבר 2017 קיים השר כהן פגישת עבודה עם חיים רוזנברג, בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות" שתפקידו הרשמי הוא "מנהל המשק". שעה קודם לכן נפגש השר עם עורכת מוסף הכלכלה של "ידיעות אחרונות", אילאיל בן-צור, ועם סגנה אסי חיים. לפי היומן, כהן ורוזנברג שבו ונפגשו ב-21 בדצמבר.

חיים רוזנברג (בכחול) עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (צילום מסך מתוך שידורי חדשות 2)

חיים רוזנברג (בכחול) עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (צילום מסך מתוך שידורי חדשות 2)

רוזנברג הוא אחד מאנשי אמונו הקרובים ביותר של מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. "אפשר להגיד שאחרי נוני, חיים הוא הבנאדם הכי חשוב ב'ידיעות', מהדבר הכי קטן ועד לדבר הכי גדול. הוא קובע למשל למי מהכתבים יהיה אייפון ולמי יהיה סמסונג, הוא גם זה שקובע מי יישאר בעיתון ומי יעוף הביתה", תיאר אותו בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות" בשיחה עם "וואלה". "בלעדיו נוני לא שולט במה שקורה בעיתון–, הוא העיניים שלו בכל מקום", הוסיף כתב בעיתון שצוטט באותה כתבה, "חיים הוא האיש שדרכו נוני מעביר את מה שצריך להעביר".

בשנות התשעים רוזנברג נחקר וכמעט הועמד לדין במסגרת פרשת האזנות הסתר. במהלך החקירה הוא הודה בהעברת מאות אלפי דולרים במזומן לחוקר פרטי שביצע האזנות סתר אסורות לעופר נמרודי ולעורכים בכירים ב"מעריב". המשטרה המליצה להעמידו לדין, אך בפרקליטות סגרו את התיק מחמת מחסור בראיות. מאז חלפו שני עשורים שבהם נשאר רוזנברג בתפקידו וחזר לאלמוניותו – למעט אזכורים מזדמנים בתקשורת. הזכור שבהם שובץ בסדרת סרטוני הבחירות של אלדד יניב, שטען כי רוזנברג נוהג לערוך לפוליטיקאים סיורים במערכת ולהראות להם את הכספת שבה "מונחות הביצים של בכירי המדינה".

"לא זוכר, מועדים לשמחה"

רוזנברג הוא מנהל בכיר בעיתון רב השפעה שהוא גם עסק כלכלי גדול. כהן הוא שר הכלכלה של מדינת ישראל, ובמסגרת תפקידו הוא נוהג להיפגש עם מנהלים בכירים של חברות גדולות. לפיכך, גם אם הבחירה דווקא ברוזנברג כנציג "ידיעות אחרונות" מעלה תהיות – עצם קיומה של פגישת עבודה בין השניים אינו לגמרי מופרך. ואולם, מתברר שהרקע לפגישות מורכב הרבה יותר.

כשפנינו לשר כהן כדי לשאול מה היתה מהות הפגישות עם רוזנברג, הפתיע כהן ואמר כי למרות שאחת מהפגישות מתוארת ביומן כפגישת עבודה – מדובר בעצם בפגישה אישית. "עם מר רוזנברג נערכו פגישות חבריות ולא פגישות עבודה", מסר השר כהן ל"העין השביעית". כיצד נוצרו יחסי חברות אישיים בין האיש של נמרודי לאיש של מוזס? על כך נמנע השר מלהשיב. לטענת דוברו האישי של השר, עמרי ארנטל, ההיכרות עם רוזנברג החלה ב-2015 – השנה שבה פרש כהן מהכשרת-היישוב ונכנס לכנסת.

ומה בנוגע לפגישה עם עורכי "ממון", האם היא קשורה לפגישה עם רוזנברג שהתקיימה מיד אחריה? "הפגישה עם עורכת 'ממון' וסגנה עסקה בסקירת נושאים וסוגיות שאני מקדם במסגרת תפקידי כשר הכלכלה והתעשייה", מסר כהן.

חרף הצהרת החברות של השר – מתברר שרוזנברג מעדיף לא לתת פומבי למערכת היחסים. כשהוא נשאל האם נפגש עם אלי כהן פעמיים מאז חודש ספטמבר האחרון, רוזנברג משיב שכלל אינו זוכר פגישות שכאלה.

אתה לא זוכר שהן התקיימו? בכל זאת, שר בממשלת ישראל.

"לא זוכר, מועדים לשמחה".

למחרת פנינו שוב לרוזנברג ומסרנו לו שהשר כהן, חברו, אישר את עצם קיומן של הפגישות. הפעם סירב רוזנברג למסור תגובה כלשהי, אם כי חזר על איחולי החג. בשלב הזה, גם בלשכתו של כהן כבר סירבו למסור מידע נוסף. כיצד נוצרו היחסים בין השניים? אם מדובר בפגישות אישיות, מדוע ביומן נכתב שאחת מהן היא פגישת עבודה – ומדוע צוין שם מקום עבודתו של רוזנברג, "ידיעות אחרונות"? ובכלל, היכן התקיימו הפגישות ומי עוד נכח בהן? "קיבלת את התייחסותנו, חג שמח", השיבו בלשכת השר.