גיטין | דף לג | התרת ממזרים באמצעות הפקעת קידושין
סוגייתנו עוסקת במקרה שבו אדם שלח גט לאשתו באמצעות שליח, ובזמן שהשליח היה בדרכו לבצע את שליחותו חזר בו וביטל את הגט. רבן שמעון בן גמליאל קובע שהקידושין בטלים למפרע, כדי למנוע מכשול בפני האישה, שאינה יודעת שהגט שניתן לה אינו תקף. הגמרא דנה בקביעה זו:
"אינו יכול לבטלו, ולא להוסיף על תנאו, שאם כן מה כח בית דין יפה.
ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא, ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן אשת איש לעלמא?
אין, כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה".
רש"י מסביר שבשעת הקידושין התנה הבעל שהכול ייעשה על פי הדינים שקבעו חכמים, וכיוון שכעת הוא נהג בניגוד לקביעת חכמים, הקידושין בטלים.
המהרש"ם (א, ט) העלה נפקא מינה מעשית לחידוש זה. השאלה שהובאה לפניו עסקה באישה שנישאה לאחר שעדים העידו שבעלה מת, ואף נולדו לה ילדים. אולם לאחר זמן הוברר שהבעל הראשון חי: כעת, מצד הדין, היא אסורה גם על הבעל הראשון וגם על השני, וילדיה ממזרים. המהרש"ם הציע שהבעל הראשון ישלח לאישה גט באמצעות שליח ויבטל אותו בפני אדם אחד, ללא ידיעתו של השליח. כך יופקעו קידושיו של הבעל הראשון, וילדיה של האישה לא יהיו ממזרים.[1]
עם זאת, הרב שלמה זלמן אויערבאך (מנחת שלמה א, עו) העלה טיעונים שונים נגד היתר זה, ובין השאר טען שיש בכך חשש לאיסור תורה, משום שמה שהפקעת הקידושין מתייחסת דווקא לאדם שנהג שלא כדין, אך במקרה הנידון הבעל הראשון נוהג על פי הוראת בית הדין, וממילא אין בכך כדי להפקיע את קידושיו.[2]
[1] התוספות בסוגייתנו (ד"ה ואפקעינהו) כבר העלו את הטענה שהפקעת הקידושין עשויה לסייע לאדם שאשתו זינתה אך הוא מרחם עליה, או רוצה שלא תיאסר עליו. אדם כזה ישתמש בתכסיס הפקעת הקידושין, וכך יגן על אשתו הנואפת. התוספות הביאו שני תירוצים. על פי התירוץ הראשון, במקרה כזה האישה אכן תיחשב רווקה, משום שקידושיה הופקעו, אך הדבר נעשה שלא כדין. לפי התירוץ השני, כיוון שהבעל נהג שלא כדין, חכמים נמנעו מלבטל את הקידושין. אולם המהרש"ם מסביר שאף לפי התירוץ השני, במקרה שהובא לפניו הקידושין יופקעו משום שהאישה נישאה לבעל השני על פי בית דין.
[2] וכן כתבו רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (אבן העזר ד, נב) ואחרונים נוספים.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)